בחורף, העגבניות מבקשות קצת עזרה – צלייה וחריפות ומתקתקות ולימוניות.
טעים חם, פושר ואפילו קר
סלט ליד וזו ארוחה מאוזנת
.
…
…
.
– לא לוותר על הלימון!
– בתבניתנפרדתאפשרלצלותירקותאחריםולהוסיף לפסטה לחיזוק כמות הירק. קישואים וחציל עבדו נהדר
– כפסטה ללא גלוטן אני מעדיפה את Banza, שהיא פסטת חומוס טעימה. אני מוצאת שהיא משביעה יותר מפסטה רגילה, בעיקר כשכמות שמן-הזית שבמתכון נדיבה פלוס- ולכן הכמות הצנועה שבמתכון. (הפסטה הזו אוהבת בישול יתר)
…
2 מנות
1/2 חבילת פסטת חומוס ( 250 גר׳ לפסטה רגילה)
6-7 עגבניות- פרוסות/קצוצות- מה שבא
~10 שיני שום – פרוסות דק
1 צ׳ילי אדום טרי – פרוס דק
2 בצלים ירוקים- קצוצים דק
חופן קצוץ גס מכל אחד- בזיליקום, פטרוזיליה, שמיר
מלח ופלפל גרוס טרי
~ 1/2 כפית סוכר (במידה ויש צורך לאזן חמיצות)
שמן-זית בנדיבות
חופן מים
—-
גרירה מלימון שלם
—-
לתוספתהחלבון (אםלאבא, לאבא)
1/2 כוס זרעי האמפ
2 שיני שום- כתושות
מעט שמן-זית
…
מחממים תנור ל- 400 פרנהייט/ 200 צלסיוס
מעבירים לתבנית צלייה את העגבניות יחד עם השום, הצ׳ילי וכל התבלינים והעשבים. משקים בשמן-זית ובמים, נותנים ערבוב וצולים כחצי שעה או עד שהעגבניות מקורמלות וריחניות.
אם רוצים לצלות בתבנית נפרדת עוד ירקות – זה זמן ⬆️ מוסיפים מלח וקצת שמן-זית
מבשלים את הפסטה
ובינתיים-
במחבת קטנה מחממים את השום עם מעט שמן-זית כמה שניות, עד שהוא ריחני. מוסיפים את זרעי ההאמפ, מערבבים יחד, מוסיפים קמצוץ מלח ומטגנים קלות כדקה או שתיים. זהירות לא לשרוף!
כשהפסטה מוכנה מעבירים אותה לתבנית הצלייה, מגררים מעל את כל הלימון ומערבבים יחד. טועמים ומתקנים תיבול.
את זרעי ההאמפ אפשר להגיש מעל כמאין ׳פירורים׳ מתובלים או לערבב פנימה
מרקם עשיר של פטה בטעם ארטישוק ירושלמי ומתקתקות ערמונים
מעולה במיוחד למי ש(כמוני)אוהבת את טעם הירושלמי אבל נמנעת ממנו כי הבטן כואבת- כאן הם בכמות קטנה, רק בכדי לתת טעם. לבטן שלום.
.
…
…
.
– הדבר הטעים הזה (התמונה אינה עושה עימו חסד) יכול בהחלט להיות על תקן ׳כבד קצוץ צמחוני׳ לחג
– להגשה חגיגית וטעימה עוד יותר- פורסים דק דק (בעזרת מנדולינה) 2 ירושלמיים בקליפתם ומטגנים קלות במעט שמן-זית עד שהם נהיים צ׳יפס ארטישוק- זהירות לא לשרוף. מעבירים לנייר סופג, בוזקים מעט מלח ומפזרים מעל לממרח ממש לפני ההגשה.
.
…
3-4 ארטישוקים ירושלמיים בינוניים
2 שיני שום גדולות- פרוסות דק
מלח והרבה פלפל גרוס טרי
כ- 1/4 כוס שמן-זית
1 חבילת ערמונים (184 גר׳)
מעט רוזמרין קצוץ
מיץ לימון-לפי הצורך
…
קולפים את הירושלמיים (אפשר גם שלא) ופורסים דק. מעבירים למחבת בגודל בינוני, משקים בשמן זית ומכסים במים. מוסיפים את השום ומתבלים במלח. מבשלים מכוסה ברתיחה נעימה עד שהארטישוקים רכים מאד והמים התאדו לגמרי (בערך 15 דקות. יש לערבב פה ושם)
נותנים להם להתקרר.
מכניסים הכל למעבד מזון קטן וטוחנים למרקם הרצוי- חלק לגמרי או מחוספס.
הכי טעים ביום ההכנה. ביום/יומיים שאחרי זה עדיין טעים (בעיקר למי שלא טעם את זה ִביום ההכנה :)) אבל מנעד הטעמים שונה מעט.
בסיר רחב מאדים את הבצל בשפע שמן-זית ומעט מלח. בינתיים, משאירים בצד 2 גבעולי סלרי ו-2 עלי מגולד ואת כל השאר חותכים למקטעים של 2-3 ס״מ ומוסיפים לסיר- להתאדות יחד עם הבצל שכבר התרכך
את ה-2+2 קוצצים היטב במעבד מזון- זה יתן ׳גוף׳ וצבע למרק.
מוסיפים לסיר את השום הפרוס ואת כל התבלינים, מערבבים יחד. מוזגים לסיר 2.5 ליטר מים ואת מיץ הלימון והירק הקצוץ ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה , מכסים את הסיר חלקית ומבשלים כ-40 דקות בהן כל הירוקים מתרככים מאד. טועמים ומתקנים תיבול- מאזנים בין החמוץ למלוח- הקובות שיכנסו לסיר ישתו מהטעמים בהמשך כך צריך טעמים עזים.
עדיף לתת למרק לשבת כמה שעות לא-י״ג טעמים וממש עדיף לקרר ולאחסן לילה במקרר.
את הקובות מוסיפים למרק רותח (ישר מההקפאה זה יופי) ומבשלים יחד בבעבוע נעים כ- 30-40 דקות.
– אני מכינה את הממרחים האלו סמיכים ובעלי טקסטורה בכדי למרוח כמות נדיבה על טוסט, כמנת החלבון בארוחה. אפשר בהחלט להוסיף עוד מים בכדי לקבל ממרח דליל יותר, אפילו מטבל. ואפשר לטחון למרקם חלק לגמרי
…
ממרח אדממה פסטו סטייל / 2 מנות
ו כוס אדממה (~170 גר׳)
מלח ופלפל גרוס טרי
1 שן שום קטנה
חופן צנוברים
6-7 עלי בזיליקום טריים
מעט שמן-זית
מים- לפי הצורך
.
ממרח אדממה לימוני/ 2 מנות
1 כוס אדממה (~ 170 גר׳)
1 שן שום קטנה
מלח ופלפל גרוס טרי
גרירה מלימון שלם
שמן-זית בנדיבות
מים- לפי הצורך
.
את פולי האדממה הקפואים יש להפשיר ולבשל עד לרכות מלאה (אם לא יהיו רכים מאד, זה ישפיע על מרקמו הסופי של הממרח). אפשר במיקרו או במחבת עם מים ומעט מלח- מכסה מעל.
מעבירים את האדממה ושאר המרכיבים למעבד מזון קטן וטוחנים עד לקבלת המרקם הרצוי- יש להוסיף מים לפי הצורך. בודקים תיבול ומתקנים.
בסיר רחב מאדים את הבצל עם מעט מלח עד שהוא מתרכך מעט.
מוסיפים את התבלינים ואת רסק העגבניות ומערבבים יחד כמה שניות
מוזגים לסיר כ-7 כוסות מים ומוסיפים את כל שאר המרכיבים. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים כ- 40 דקות בבעבוע נעים. כשהדלורית רכה- לוקחים מועך פירה ומועכים מעט ממנה בסיר (כך שישארו גם חתיכות שלמות). מתקנים תיבול- המרק צריך להיות מתקתק/חמצמץ/מלוח ונענעי. הקובות יסמיכו אותו אז בשלב זה הוא אמור להיות דליל.
לפניבישולהקובות: מביאים את המרק לרתיחה מלאה ומוסיפים אותן אחת אחת לסיר המבעבע. מדי פעם מנענעים אותו.
ובורגול, מסתבר, הוא ידידה הטוב של הפולניה- הוא עוזר לבצק הקובה להיות רך וקל לקיבוב.
מדובר במעדן שדורש זמן והשקעה
.
…
…
..
…
.
– אם כבר מכינים, שווה להכין כמות נאה ולשמור במקפיא לימים קרים. מסדרים על גבי תבנית שטוחה שיכולה להיכנס למקפיא ומעבירים לשקית גדולה אחרי שהכדורים קפאו לגמרי.
בינתיים קוצצים את הפטריות במעבד מזון- דק אבל לא ממרח!
קוצצים את הפטרוזיליה ידנית ונותנים קיצוץ גס לצנוברים.
מוסיפים את הפטריות והשום לבצל, מערבבים היטב ומאדים יחד כמה דקות בכדי שהפטריות יגירו נוזלים. מוסיפים את התבלינים, מערבבים ואז מוסיפים גם פטרוזיליה, צנוברים וקמח שקדים. מערבבים היטב, טועמים ומתקנים תיבול. מצננים.
יוצרים מהמילוי עיגולים ומכניסים למקרר עד שציפוי הסולת מוכן למילוי. אם יש מקום בפריזר- אדרבה.
.
לבצק:
160 גר׳ בורגול דק- ג׳׳רישה (או רגיל שטוחנים קלות)
2 כוסות מים
650 גר׳ סולת
1 כפית גדושה מלח
בקערה מערבבים את הבורגול והמים ונותנים להם לנוח יחד כעשרים דקות.
מוסיפים את הסולת והמלח ולשים יחד לקבלת בצק נעים ורך. אם יש צורך, מוסיפים עוד קצת מים.
…
מכינים קערית מים קטנה בכדי להרטיב את הידיים מדי פעם
וכעת להכנת הקובות- קורצים חתיכת בצק קטנה ומשטחים אותה בשקע היד למצע דק (אפשר גם על השולחן!), מניחים כדור מילוי וסוגרים את הבצק בתנועות צביטה. מניחים את הכדורים המוכנים על גבי הצד ה׳מחובר׳- כובד הכדור יסגור את החיבורים היטב
וחוזר חלילה…
— אם כדורי המילוי קפאו, מלאכת הציפוי קלה יותר כי ניתן ממש למתוח את הבצק על המלית הקשיחה.
את הקובות המוכנות שלא נכנסו למרק, מקפיאים על גבי תבנית שטוחה ומעבירים בתום ההקפאה לשקית אטומה שיכולה לחכות למרקים הבאים
– זה יכול להיות גם אחלה מרק שעועית – פשוט מוסיפים יותר נוזלים.
אם צריך תיגבור, ניתן להוסיף קופסת שעועית שטופה ומסוננת היטב
…
5-6 שיני שום – קצוצות דק
1 קופסת עגבניות גדולה- מרוסקות או מעוכות
מלח ופלפל גרוס טרי
2 ענפי רוזמרין
צ׳ילי טרי או יבש – לפי הטעם
מה שנשאר מהחמין- שעועיות/ תפו״א/ קישקע
…
בסיר רחב מטגנים קלות את השום במעט או הרבה שמן, מה שמתחשק. לא שורפים, רק נותנים לו לדבר. כשהוא מפיץ ריחו, מוסיפים לסיר את כל שאר המרכיבים ומתבלים (את תפוחי האדמה והקישקע כדאי לחתוך לקוביות). מוסיפים גם קצת מים (לצ׳ילי) או הרבה (למרק)
מקום חם יש לי בלב ובבטן לחמין וזה הטבעוני, מספק לא פחות מההוא הבשרי, בחיי!
סלט ליד ויש כל מה שצריכים
תודה גדולה לתום פרנץ על מתכון מעולה❤️
.
…
.
…
.
– קציצת הבצל והקמח גאונית ממש ומזכירה את הקישקע הקנוי. לא לוותר! אם גלוטן לא בא בחשבון, מחליפים את הקמח בשיבולת שועל דקה ואת פרורי הלחם בקמח חומוס ויוצא לא רע.
– המתכון המקורי מכיל כמויות שוות של שעועית, גרגרי חומוס/חיטה ופניני גריסים. אצלי הוא מכיל רק סוגי שעועיות שונות. אפשר להוסיף נתחים של לפת וקולורבי קלופים, שאלוט שלמים וכו׳
– אפשר להכין אותו חריף כמו במקור ואפשר לדבוק רק בפפריקה מתוקה ולצקת לו אופי פולני.
…
ל- 6 אכלנים מצוינים
ביום שלפני יש להשרות את השעועיות בהרבה מים טריים ללילה ולהכין את הקוגל.
כמות המים הסופית תקבע אם החמין יהיה על הצד המוצק או הרטוב
.
2 כפות שמן זית
2 בצלים גדולים- קצוצים
4 שיני שום – פרוסות
מים רותחים
1 כף מלח
2 כפות גדושות מאד של רסק עגבניות
1 כף פפריקה מתוקה
1 כף פפריקה חריפה
1 כף בהרט או ראס אל חנות
1/2 כפית כמון
1 כפית פלפל שחור
5 תפוחי אדמה – קלופים וחתוכים לרבעים
1 בטטה – קלופה (זהירות- היא מוסיפה מתיקות)
5 כוסות שעועית (מעורבת וצבעונית) שהושרתה במים לילה קודם (במתכון המקורי יש 4 אבל צריך יותר)
לקוגל
2 כפות שמן
1 בצל- קצוץ דק
1/2 פירורי לחם/קמח מצה (ללא גלוטן- קמח חומוס)
1 כוס קמח רגיל/מלא (ללא גלוטן-שיבולת שועל דקה)
1 כפית שטוחה מלח
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/2 כפית סוכר
1/2 כפית פלפל שחור
1/4 כוס שמן
3/4 כוס מים רותחים
זליף נדיב של דבש
…
יום לפני מכינים את הקוגל: מחממים מחבת עם 2 כפות שמן ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מעבירים את הבצל לקערה ומערבבים יחד עם פירורי הלחם, הקמח והתבלינים. מוסיפים את השמן והמים, מערבבים היטב ונותנים לעיסה להתקרר.
מעצבים לנקניק מאורך (או שניים) ועוטפים בניילון נצמד או בנייר אפיה.
מעבירים למקפיא למשך לילה לפחות. ההקפאה עוזרת לשמור על הצורה בעת הבישול הארוך. אם אין זמן, אפשר לוותר עליה ולקחת בחשבון שהקיגל יתפזר מעט- עדיין יהיה טעים.
להכנת החמין: מחממים את השמן בסיר גדול ומטגנים את הבצל הקצוץ עד שהוא שחום ורך. מוסיפים את השום והתבלינים, מערבבים כמה שניות ומוסיפים את רסק העגבניות. בישול מהיר יחד ומוסיפים 3 כוסות מים רותחים.
מכניסים לסיר את כל השעועיות והירקות, מוסיפים מים לכדי כיסוי אך לא מעבר (מנסיון, החמין הזה לא ׳שותה׳ מים כמו חמין בשרי) ומביאים לרתיחה. מבשלים יחד בבעבוע נעים כחצי שעה. מסירים את מעטפת הנייר מהקוגל ומשקיעים אותו בעדינות בחמין. מזליפים מעט דבש ומעבירים לתנור שחומם ל-
לכמה?
שאלה יפה.
אם לפניכם לילה שלם – 120 מעלות צלסיוס/ 230 פרנהייט. בבוקר בודקים מה נחוץ- עוד מים או העלאת חום התנור.
אם מכניסים אותו בבוקר לארוחת צהריים מאוחרת- מתחילים ב-180 צלסיוס/350 פרנהייט לשעה ואז מנמיכים ל-250. במהלך הדרך בודקים האם יש צורך בעוד מים או לחילופין- בהעלאת הטמפרטורה.
…
מהשאריות של השאריות, אלו שכבר לא יאכלו לעולם, מכינים צ׳ילי שאריות חמין נהדר, שיכול גם אחלה להיות מרק שעועית